שוטף פלוס או חוק מוסר תשלומים לספקים

המצב הפך לקיצוני כל כך, עד שהמדינה ראתה לנכון להתערב ולחוקק חוק אשר יסדיר את ההבנות על דחיית תשלומים עבור עבודה בין גופים ממשלתיים בעיקר לבין הספקים. כך נולד "חוק מוסר תשלומים לספקים". החוק, אמור היה להביא בשורה משמעותית, מהפך של ממש בתחום קביעת תאריכי התשלום לעוסקים עצמאיים. כיום, כשנה לאחר פרסומו, אנו מבקשים לערוך סקירה של החוק ולהבין האם באמת השתנו סדרי עולם?
חוק מוסר תשלומים לספקים או שוטף פלוס

שמעתם על חוק מוסר תשלומים לספקים או על שוטף פלוס?

אחד מהכאבים המוכרים לכל עוסק עצמאי בארץ, הוא שיטת התשלום " שוטף פלוס ". צורת התשלום הזו הפכה לכל כך מקובלת, עד שלמעשה כיום זהו הסטנדרט המקובל לתשלום על עבודה והציפיה היא לקבל בהבנה דחיה של התשלום בשלושים יום במקרה הטוב, תשעים יום במקרה הרע ולעתים חצי שנה או יותר אם זה מה שמסתדר לצד המשלם.

הפיכתה של דחיית התשלומים לסטנדרט מערימה בעיות רבות על העסקים הקטנים הנאלצים להתיישר על פיה. הספקים אינם מקבלים את התקבולים על עבודתם בזמן ולעתים קרובות נאלצים לקחת הלוואות מהבנק על מנת להשלים את החוסרים החיוניים להם, עד שהתשלומים ייכנסו (בשפה המקצועית – הון חוזר). כמו כן, חוסר הוודאות התדיר בנוגע לתאריך כניסת התשלום, מונע תכנון נכון של תזרים המזומנים ופוגע בצמיחת העסק. למעשה, עסקים לא מעטים קורסים עקב האיחור בזרימת מזומנים לחשבונם.

מהו חוק מוסר תשלומים לספקים ומהם עיקריו?

החוק, פורסם ברשומות בסוף מרץ 2017 ונכנס לתוקף כשלושה חודשים לאחר מכן. החוק מחייב חוזים אשר נחתמו מיום תחילתו.
חוק מוסר התשלומים מסדיר את קביעת מועדי התשלומים בין ספקים לבין משרדי ממשלה, רשויות מדינה וכאלו הממומנות על ידי המדינה, רשויות מקומיות, המועצה להסדר הימורים בספורט ומפעל הפיס, מוסדות להשכלה גבוהה ובנוסף גם מול עסקים פרטיים.

החוק מפרט סעיפים שונים ובהם סייגים והקלות רבים (שעוד נגיע אליהם). אם נתייחס לכותרות בלבד, אלו ההסדרים אשר החוק מגדיר (והנוסח המחייב הוא זה המופיע בחוק כמובן):

  • משרדי ורשויות מדינה, המועצה להסדר הימורים בספורט ומפעל הפיס – ישלמו לספק בתנאי שוטף פלוס 30, או לא יאוחר מ-45 ימים מהמועד שבו הומצא החשבון למזמין.
  • רשויות מקומיות – ישלמו לספק בתנאי שוטף פלוס 45.
  • מוסדות להשכלה גבוהה מתוקצבים, גוף מתוקצב או גוף אחר שהוקם לפי דין – ישלמו לספק בתנאי שוטף פלוס 45.
  • עסקים (מורשה, פטור או מוסד כספי) – ישלמו לספק בתנאי שוטף פלוס 45.

כל תמורה שלא שולמה עד המועד האחרון לתשלום החשבון תשולם לספק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ואם חלפו 30 ימים מהמועד האמור – בתוספת ריבית פיגורים.

כמו שאמרנו, על פניו מדובר במהפכה של ממש. בשלב, זה, היינו רוצים לסיים את המאמר בהבטחה שמעתה, כולנו נראה את הכסף מהר יותר ובזמן. אבל המציאות מורכבת הרבה יותר מכך. בואו נצלול אל מעמקי החוק (בקצרה, הזמן שלכם יקר גם לנו) ונבין האם אכן מדובר בשינוי סדרי עולם.

סייגים, הקלות והחרגות בחוק

החוק כלשונו הנו חוק מורכב אשר מגדיר סייגים לא מעטים לתנאי התשלום אותם פירטנו לעיל.

ראשית, החוק משאיר לצדדים החותמים על החוזה את החופש להחליט על מועדי תשלום שונים מאלו אשר החוק הגדיר. במילים אחרות, אם אתה ספק של לקוח גדול אשר דורש ממך להתיישר על פי תנאי התשלום שלו (למשל, שוטף פלוס תשעים), יתכן ולא תהיה לך ברירה אלא לקבל את תנאיו ולהתיישר על פיהם.  הקלה זו כשלעצמה, כבר מוציאה את רובו של העוקץ מהחוק ומשאירה לכם מעט מאוד דבש…

בהמשך לכך, מפורטים סייגים רבים אחרים לחוק. למשל: עבודות הנדסיות בנאיות מוחרגות ולהן זמן התשלום נקבע כארוך יותר (בין 70 ל 85 יום). מול רשויות מקומיות, עסקאות ממומנות במימון חיצוני, נקבע כי זמן התשלום נדחה לאחר קבלת המימון או לאחר 150 יום מהגשת החשבון. החוק לא חל על מוסדות בריאות, רשויות מקומיות בהבראה ועל חוזה שנכרת בעקבות הליך לפי חוק חובת המכרזים.

עכשיו, אחרי שהבנו כמה רוח יצאה מהבלון, נבין מה בכל זאת נשאר לכם ביד בעקבות כניסת החוק לתוקף.

כיצד תנצלו את החוק לטובתכם?

לדעת להתמקח

ראשית, החוק נותן לכם יותר כוח כאשר אתם מתמקחים על תנאי התשלום, במעמד ניסוח חוזה ההתקשרות. כעת, כאשר תנאי התשלום מוגדרים בחוק, יש לכם עילה מוצדקת לדרוש תנאי תשלום הוגנים ולהגדיר את הקנס אשר יגיע לכם במידה והתשלום יתקבל באיחור.
אם הלקוח שלכם הנו לקוח אשר חשוב לכם לשמר לטווח הארוך או אם אתם יודעים שאתם נמצאים בתחרות גדולה מול ספקים אחרים, יתכן ולא תהיה לכם ברירה אלא להתיישר על פי דרישותיו, אולם כדאי ומומלץ להתמקח לפני כן. הדגישו את היתרון שלכם מול המתחרים. היו בטוחים בעצמכם ובמה שמגיע לכם. כאשר קיים חוק לצדכם, יתכן ובכל זאת הלקוח ילך לקראתכם ויתגמש בתנאי התשלום.

דרשו מקדמה

גם אם הצלחתם להסכים על תנאי תשלום הוגנים וגם אם לאו, עצם העובדה כי נושא התשלומים "עלה לכותרות" נותן לכם את הלגיטימציה העקרונית לדרוש יותר מהלקוח שלכם בכל הנוגע לתשלום על העבודה. אל תוותרו על כך. הגדירו מקדמה הוגנת על העבודה שלכם בחוזה. הדגישו את העובדה כי בשביל להתחיל לעבוד, דרוש לכם סכום כסף אשר יאפשר לכם להניע את העבודה ולא לשקוע בחובות. לקוחות רבים יגלו הבנה לדרישה זו ובכל מקרה, זו צריכה להיות נקודה חשובה במרכיבי המיקוח שלכם על תנאי התשלום.

היעזרו בייעוץ משפטי

במידה ובכל זאת הלקוח לא משלם בזמן, דעו כיצד להשתמש בייעוץ משפטי נבון שיאפשר לכם לפנות אליו בדרישה לקבלה מיידית של התשלום. כעת, כאשר הדברים מסודרים בחוק, הכללים בכל זאת משתנים ונותנים לכם יותר כוח להיעזר בחוק אם מדובר על "דרך ללא מוצא".

לסיכום

הכוונה מאחורי חוק מוסר התשלומים לספקים הנה טובה. יתכן והביצוע – פחות מוצלח, אולם עדיין, כספקים ונותני שירותים המתמודדים עם מציאות פיננסית מורכבת, הוא נותן לכם עוד כלי להשתמש בו בתהליכי הגביה מול הלקוחות שלכם.

אלדר יועצים בונה מזה שנים רבות, עם עסקים עצמאיים, חברות ועמותות אסטרטגיות ברות קיימא לצמיחה עסקית ולשיפור מצבן הכלכלי לטווח הארוך. היחסים שלכם עם הלקוחות שלכם הנם אבן בניין מרכזית בהצלחת העסק וחוק מוסר התשלומים נוגע בפן אחד מתוך רבים ביחסים אלו. נשמח לעמוד לשירותכם בבניית ועיצוב הצמיחה העסקית שלכם, כפי שעשינו בעבר ועושים בהווה עם מאות עסקים אחרים.

הרימו אלינו טלפון – אנחנו מחכים לשמוע מכם.

== הנוסח המחייב הוא זה המופיע בחוק | מאמר זה מיועד להפנות את תשומת הלב ואינו מהווה ייעוץ | ט.ל.ח ==

לקבלת עצה או לקביעת פגישת היכרות, צרו קשר!

אודות אלדר יועצים

אנו, באלדר יועצים, מומחים במתן ייעוץ עסקי לעסקים קטנים ובינוניים, עמותות וחברות, באמצעות פתרונות עסקיים וכלים מקצועיים שיאפשרו לכם להצליח בעתיד ללא עזרתנו…
עוד אודותינו

קטגוריות

מאמרים אחרונים

דילוג לתוכן